מחשבים וטכנולוגיה

⭐ נקודות עיקריות מעבד הנדסי של AMD מסדרת Medusa Point המבוסס על ארכיטקטורת Zen 6 נחשף במבחן הביצועים Geekbench 6. המעבד כולל תצורת 10 ליבות המשלבת ככל הנראה ליבות Zen 6 לצד ליבות קטנות מסוג Zen 6c. לפי תוצאות המבחן, השבב הציג שיפור של כ-5% בביצועי ליבה בודדת ו-10% בריבוי ליבות לעומת הדלפות קודמות. השקת […] The post הדלפה מציגה את ביצועי מעבד ה-Medusa Point הבא של AMD שמבוסס על Zen 6 first appeared on מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety.

אם יש משהו שלמדנו בשנים האחרונות זה שלא תמיד אפשר לסמוך על טכנולוגיות איתור ומיקום כמו GPS (או ליתר דיוק, GNASS), ואזורי לחימה מתאפיינים לא פעם בניתוק מוחלט מרשתות תקשורת רגילות ובשיבושי GPS. במצבים כאלו, הלוחמים בשטח נדרשים לדעת היכן הם ממוקמים, לזהות מטרות ולתקשר זה עם זה, גם כאשר המערכות המוכרות קורסות או משובשות. […] The post ה-GPS קפץ לביירות? הסטארטאפ שמנווט את צה"ל גייס עכשיו 15 מיליון דולר appeared first on גיקטיים.

Milton A.N.C של מרשל מצליחות להחזיר את קטגוריית אוזניות ה-On-Ear לקדמת הבמה עם עיצוב ייחודי, נוחות מצוינת, סוללה ארוכה ושלל תכונות

פרטנר מסכמת את טורניר המונדיאל עם נתוני הצפייה של לקוחות tv+: משחק הגמר הוביל בפער גדול, שעות השידור השפיעו על הרגלי הצפייה, ומסי גבר על רונאלדו בקרב העניין של הצופים

בעשור האחרון, אחד מאתגרי הסייבר שאיתם התמודדו מנהיגים טכנולוגיים היה ה-Shadow IT, אותם עובדים שמשתמשים בשירותי ענן ומערכות פרטיות מתחת לרדאר. עם פריצת הבינה המלאכותית, האתגר שודרג ל-Shadow AI, כאשר עובדים מזינים מידע ארגוני רגיש לצ'אטבוטים חיצוניים כדי לייעל את עבודתם. אך בזמן שהארגונים עסוקים בחסימת גישה לכלים אלו או בניסוח מדיניות שימוש, מתחת לפני השטח מתפתח איום מורכב ודינמי בהרבה, והוא ה-Shadow Data. פרדיגמת הפיתוח של אפליקציות בארגון השתנתה ללא היכר. בעבר, תהליך פיתוח של יישום עסקי עבר רק דרך המנמ"ר ומערכות המידע בארגון, החל משלב האפיון, דרך אישורי אבטחת מידע, פיתוח ובדיקות, עד להטמעה, וארך בין חצי שנה לשנה לפחות. היום, המציאות שונה לחלוטין. העובדים כבר לא מחכים ל-IT, הם מפתחים פתרונות בעצמם. בעידן של כלי No-Code, Low-Code, סוכני AI וטרנד ה-Vibe Coding, עובדים במחלקות השונות, כמו משאבי אנוש, כספים ושיווק מפתחים יישומים מורכבים בתוך דקות ספורות, בלי פגישות אפיון ובלי אישורי אבטחה. "הפתרון אינו טמון באיסורים גורפים, אלא באימוץ פלטפורמות ארגוניות אחודות, המאפשרות פיתוח מבוזר תחת מדיניות ארגונית ברורה. פלטפורמות אלו מאפשרות למסלל את היישומים והדאטה בחזרה לתוך הארגון בצורה מאובטחת, מבלי לפגוע ביצירתיות וביעילות העובדים" התהליך המסורתי הוחלף במצב שבו העובד מזהה צורך, מייצר לו מענה טכנולוגי באופן עצמאי ומציב בפני הנהלת הטכנולוגיה עובדה מוגמרת הנתפסת בארגון כיוזמה מבורכת ותהליך התייעלות. הם כבר לא מגיעים כדי לבקש שיפתחו עבורם, אלא כדי לקבל אישור פורמלי ליישום שכבר עובד ומייצר ערך בשטח. מה שהיה פעם צורך שהופך לפרויקט ארוך, הפך היום לצורך שהופך מיד לפתרון קיים. כשהעובדים בארגון מפתחים אפליקציות בחמש דקות, לצד היעילות והחדשנות נוצר איום סייבר שקט עבור המנמ"ר וה-CISO. הסכנה האמיתית אינה קצב הפיתוח המהיר, אלא הזנב הארוך שלו, כלומר המידע. כאשר יישומים עצמאיים אלו קמים ומחוברים למאגרי המידע הארגוניים, לעיתים דרך ממשקים לא מפוקחים ואף דרך טעינת מידע ארגוני מתוך קבצים שיוצאו מהמערכות (כמו קובצי אקסל), נוצר מצב שבו לאף גורם בארגון אין תמונת מצב מלאה, והדבר מוביל לפגיעה חמורה ב"אמת ארגונית אחת". במצב כזה קשה לדעת איפה המידע יושב, מכיוון שמידע רגיש משוכפל ונשמר בבסיסי נתונים זמניים או בעננים פרטיים. קשה גם לפקח מי ניגש אליו, כיוון שהרשאות הגישה מוגדרות בצורה רופפת על ידי משתמשי הקצה, אם הן מוגדרות בכלל, וללא בקרת זהויות ארגונית. בנוסף, כלי אבטחת המידע המסורתיים אינם מזהים את זרמי המידע החדשים הללו, מה שיוצר שטחים מתים קריטיים, שבהם השאלה מי שומר הסף של הדאטה נותרת ללא מענה ברור. הפתרון: מעבר לפלטפורמות ארגוניות מנוהלות כדי לפתור את הפרדוקס המובנה בין הצורך העסקי במהירות לבין חובת השמירה על נכסי המידע, ארגונים נדרשים לשנות חשיבה. הפתרון אינו טמון באיסורים גורפים, אלא באימוץ פלטפורמות ארגוניות אחודות, המאפשרות פיתוח מבוזר תחת מדיניות ארגונית ברורה. פלטפורמות אלו מאפשרות למסלל את היישומים והדאטה בחזרה לתוך הארגון בצורה מאובטחת, מבלי לפגוע ביצירתיות וביעילות העובדים. במודל זה, העובדים שומרים על חופש הפיתוח המהיר שלהם, אך פועלים בתוך ארגז חול ארגוני מוגן ומנוהל. במקביל, הפלטפורמה עצמה מנטרת באופן מובנה ואוטומטי את זרימת הדאטה, אוכפת את מדיניות אבטחת המידע ומנהלת את הרשאות הגישה מאחורי הקלעים. התוצאה היא, שהמידע הרגיש נשאר תמיד בתוך גבולות הגזרה של הארגון ונגיש למערכות הניטור המרכזיות, מה שמעניק נראות מלאה ושליטה אמיתית על הנעשה. לסיכום, התפקיד החדש של מנהיגים טכנולוגיים הוא לבנות את המסלול המהיר והבטוח שיאפשר לארגון לרוץ קדימה, תוך שמירה מלאה על הנכס הכי יקר שלו – הדאטה. הכותב הוא CISO משרד החינוך וממקימי מערך הסייבר הלאומי. הפוסט איום הסייבר השקט שמשאיר את מנהלי הטכנולוגיה מאחור – כבר כאן הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

המכון הטכנולוגי חולון (HIT) בחר ב-ONE Systems מקבוצת וואן טכנולוגיות (ONE Technologies) להקמת מערך AI, בפרויקט אסטרטגי שיתבסס על שרתי HPE וכרטיסי אנבידיה (NVIDIA) המתקדמים ביותר, עם מערך ניהול מבוסס Run:AI. המערך ישרת את חוקרי המכון, מרצי המכון והסטודנטים במכון, מתוך מגמה להביא את כלל העוסקים בנושא כבר היום לקדמת הטכנולוגיה באופן יישומי. בטקס החתימה על הפרויקט, הדגיש נשיא המכון פרופ' אדוארד יעקובוב את התרומה החשובה שמערך זה יתרום לחוקרים ולסטודנטים, מתוך כוונה להעמידם בחזית הטכנולוגיה. מנכ"ל HIT, מר שמואל גולדברג, הדגיש את ההשקעה המשמעותית שהמכון ישקיע בפרויקט, מתוך הבנה שזה הזמן לקדם את הנושא במכון בצורה משמעותית. סגן הנשיא לחדשנות ב-HIT, ד"ר רפי ברכאן, אשר יזם את הפרויקט, הדגיש את החשיבות שהוא רואה בפרויקט כחלק מאסטרטגיית המכון להיות אוניברסיטה יישומית ולא תיאורטית. מנכ"ל ONE Systems, שלום דיין: "זהו פרויקט אסטרטגי המשקף היטב את הערך העסקי שטכנולוגיות AI יכולות לייצר כאשר מחברים בין חזון, צרכים עסקיים וביצוע מקצועי, והוא עתיד להיות אבן דרך משמעותית בהמשך ההתפתחות הטכנולוגית של המכון לשנים הבאות. חברת וואן טכנולוגיות רואה חשיבות רבה בפרויקט ב-HIT, לא רק בהיבט העסקי אלא גם בהיבט הערכי, כחלק מההשקעה שלנו בתחומי האקדמיה וההשכלה בישראל". את תהליך התכנון והבחירה ליווה צוות החוקרים והמרצים הבכיר של המכון, יחד עם מר גל שטיינהרט, סמנכ"ל הטכנולוגיות ב-HIT, והיועץ החיצוני לנושא במכון, מר רונן זרצקי, מתוך כוונה להעמיד מערכת בייצור עד סוף 2026. וואן היא קבוצת טכנולוגיות המידע הישראלית הגדולה ביותר. הקבוצה מסייעת לארגונים להאיץ צמיחה עסקית וטרנספורמציה דיגיטלית באמצעות שילוב של טכנולוגיות מתקדמות ומומחיות עסקית, ומלווה ארגונים משלב האסטרטגיה, דרך היישום ועד לתפעול השוטף. קבוצת וואן מספקת שירותי תוכנה ואינטגרציה, תשתיות מחשוב, שירותים מנוהלים, מיקור חוץ ושירותי מומחים, ומיישמת ומפתחת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים בתחומי הבינה המלאכותית, הדאטה, הענן, הסייבר, היישומים הארגוניים והדיגיטל. לקבוצת וואן אלפי לקוחות וכ-10,000 עובדים, המלווים ארגונים בישראל ובעולם ומסייעים להם לאמץ טכנולוגיות חדשות, לייעל תהליכים ולייצר ערך עסקי מתמשך. הפוסט מכון HIT בחולון בחר ב-וואן טכנולוגיות להקמת מערך AI הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

פגיעת אבטחה קריטית נחשפה בליבת וורדפרס (WordPress) – מערכת ניהול התוכן העומדת מאחורי מיליוני אתרי אינטרנט ברשת – והיא חשובה במיוחד עבור ארגונים שמשתמשים בוורדפרס להפעלת אתרים המשמשים את ציבור הלקוחות שלהם. הפגיעות, שקיבלה את הקוד CVE-2026-63030, הוגדרה כאמור בידי כמה גופי אבטחה כקריטית במיוחד, מכיוון שאינה דורשת אינטראקציה עם חשבון חוקי או קבלת אישור ממשתמש. היא מאפשרת, לפי דיווחים, לתוקף, שאינו זקוק לאימות, כאמור, לבצע הרצת קוד דרך נקודת הקצה ב-REST API של וורדפרס. 🚨 @WordPress admins: Verify your updates. wp2shell (CVE-2026-63030) enables pre-auth RCE in vulnerable WordPress core installations. ❌ No login ❌ No plugins ❌ No user interaction Patched in 6.9.5 & 7.0.2. No confirmed in-the-wild exploitation yet, but part of the exploit… pic.twitter.com/QHmJ39WSMz — TechNadu (@TechNadu) July 20, 2026 פוטנציאל הנזק גדול – הרצת קוד ייעודי יכולה לגרום לפגיעה מוחלטת באתר ובנתונים הבסיסיים שלו, ובעצם לגרום לו נזק שלא בטוח שאפשר לסדר בקלות, כשבכל מקרה נדרשת הדממה כדי לנקות את המערכת ולהעלות גיבוי מלא. למרות שברשת הופיעו דיווחים כאילו התקלה הזו נוצלה באופן פעיל, ונכון לפרסום הראשוני אף גוף אבטחה לא הציג אימות לתקיפה – ועם זאת, אין להקל ראש בחומרה של הבעיה הזו. הבעיה אינה קיימת באתרים המריצים גרסה נמוכה יותר מ-6.9.0, אך אתרים עם גרסאות 6.9.0 עד 6.9.4 חייבים לשדרג ל-6.9.5, ואילו אתרים המריצים את גרסה 7.0 או 7.0.1 חייבים לשדרג לגרסה 7.0.2. יש גם עדכון למי שבודק את הבטא של וורדפרס 7.1 – ויש לוודא אחרי תהליך השדרוג שהאתר אכן שודרג בפועל. הפוסט פרצת אבטחה קריטית במערכת ניהול התוכן וורדפרס מחייבת עדכון הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

חברת In3D, המתמחה בפיתוח סימולטורים מתקדמים בטכנולוגיית VR ובינה מלאכותית, תקים בעיר שדרות – יחד עם רפאל – סביבת אימון שמיועדת לאמן בעזרתה את כל כוחות הביטחון ואנשי העירייה, ולתרגל מצבים בשעת חירום. המיזם, שיפעל במרכז החוסן של העיר שדרות ההולך ומוקם בימים אלו, יכלול ארבעה מתחמים פיזיים ייעודיים. שניים מהם יאפשרו תרגול באמצעות מערכות מציאות מדומה; מתחם נוסף ישמש כחמ"ל מבצעי מאובזר במחשבים, מסכים, מערכות תקשורת ואמצעי שליטה ובקרה; והמתחם הרביעי יכלול כיפת LED מתקדמת בגובה 3.5 מטרים ובקוטר של חמישה מטרים, שתספק חוויית הדמיה מציאותית. המיזם כולו ידמה עיר שלמה, במקרה הזה שדרות, שנמצאת במצב חירום, ויאפשר להריץ מגוון רחב של תרחישים, בהם אירועי טרור, מלחמה, אסונות טבע, מתקפות סייבר ואירועי חירום נוספים. כל המתחמים יחוברו לעמדת מדריך מרכזית, שתאפשר שיתוף פעולה של צוותי השטח הפועלים בכיפה, הפיקוד בחמ"ל וצוותי החירום, ותוכל לנהל את התרגיל בזמן אמת, לעקוב אחר קבלת החלטות של המשתתפים, למדוד את ביצועיהם תחת לחץ ולבצע תחקור מקיף לאחר כל תרגיל. בנוסף, ישלב הסימולטור שימוש בדמויות מבוססות AI, שידמו נפגעי טראומה וחרדה במצבי חירום. הסימולטור יכלול גם סנסורים שיאפשרו מדידת רמת מתח המתאמנים כדי לאפשר תחקור מדויק ברמות הגבוהות ביותר. מימין לשמאל: נתי רייכר, מנכ"ל In3D; עידו חדד, סמנכ"ל מכירות In3D; איילת שמואל, מנהלת מרכז החוסן הבינלאומי; ורן חייקין, סמנכ"ל תפעול In3D. צילום: אול מדיה וחברת In3D היכולת לקבל החלטות מהירות ומדויקות הופכת לגורם קריטי לדברי נתי רייכר, מייסד ומנכ"ל In3D: "הסימולטור יאפשר לדמות אירוע חירום, להתאים תרחישים בהתאם למידע מודיעיני עדכני, לשנות מיקום של אנשי צוות או זירות אירוע, כוחות החירום והאזרחים, וליצור תרחישים דינמיים המשתנים בזמן אמת בהתאם להחלטות המשתתפים". רייכר הוסיף כי "כאשר מספר האסונות בעולם והעלות הכלכלית שלהם ממשיכים לעלות בכ-10% מדי שנה, היכולת לקבל החלטות מהירות ומדויקות הופכת לגורם קריטי בהצלת חיים. מציאות זו מחייבת ארגונים וכוחות חירום להתאמן מראש ולהבין את השלכות האירוע עוד לפני שהוא מתרחש". הפרויקט, שהחל בינואר 2026 וצפוי להסתיים בתוך כשנה, נועד להעניק לעיריית שדרות ולגופי החירום יכולת להתאמן באופן רציף על מגוון רחב של תרחישי קיצון, תוך הדמיה מלאה של העיר וסביבתה וקבלת החלטות בזמן אמת תחת לחץ. לדברי רייכר, מטרת הפרויקט היא להעניק לרשויות המקומיות ולגופי החירום סביבת אימון מתקדמת, שתשפר את המוכנות המבצעית, את שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים ואת יכולת קבלת ההחלטות באירועים מורכבים לפני שיתרחש האירוע הבא. טקס ההשקה נערך בשבוע שעבר בנוכחות איילת שמואל, מנהלת מרכז החוסן הבינלאומי מטעם שדרות. רשויות שונות בשלטון המקומי כבר הביעו עניין במיזם על מנת לתרגל אותו אצלן. הסימולטורים של In3D כבר פועלים בגופי ביטחון, ביניהם חיל האוויר, פיקוד העורף, חיל הרפואה ועוד. הפוסט סימולטור חירום לאומי לאימון כוחות הצלה יוקם בשדרות הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

החברה, שהוקמה על ידי בכירים לשעבר ב-SentinelOne, פיתחה שכבת שליטה בזמן אמת לניהול ולאבטחת סוכני AI, יישומים מבוססי בינה מלאכותית ותוכנות ארגוניות חברת הסייבר Neo הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר בסבב השקעה בהובלת Andreessen Horowitz ו-Bessemer Venture Partners ובהשתתפות Craft Ventures ו-Merlin Ventures. החברה מפתחת שכבת שליטה בזמן אמת לניהול ולאבטחת סוכני AI, […]

הנציבות האירופית הטילה קנס ענק וחסר תקדים בגובה 550 מיליון אירו (כ-630 מיליון דולר) על ענקית המסחר הסינית AliExpress (בבעלות קבוצת עליבאבא). מדובר בקנס הגבוה ביותר שהוטל אי פעם במסגרת חוק השירותים הדיגיטליים של האיחוד האירופי (DSA), וזאת לאחר שחקירה ממושכת מצאה כי הפלטפורמה כשל באופן שיטתי במניעת הפצה ומכירה של מוצרים לא חוקיים, מזויפים …

⭐ נקודות עיקריות סמסונג החלה באספקת פאנלי Tandem OLED חדשים למחשבים ניידים עם בהירות שיא מרבית. טכנולוגיית ה-Tandem OLED מבוססת על שתי שכבות פליטת אור המציעות אורך חיים כפול בשימוש רגיל. הפאנל החדש מציג הסמכה לתקן DisplayHDR True Black 1400. מחשבי ניידים ראשונים מבית Lenovo כבר כוללים את המסך, ודגמים מבית ASUS, Dell ו-MSI צפויים […] The post סמסונג מציגה פאנל Tandem OLED חדש לניידים שמגיע לבהירות שיא של 1,600 ניט first appeared on מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety.

לכאורה, אין שום דבר משותף לאסף רפפורט, לעומר אדם ולקרן ההון סיכון המוכרת בעולם. אבל זה רק לכאורה, כי היום מתברר שכולם השקיעו בסטארטאפ הישראלי Neo שהוקם רק בשנה שעברה, וכבר נחשף עם גיוסים של 100 מיליון דולר. לוודא שהסוכנים שלכם לא הופכים לסוכנים כפולים המערכת של Neo היא מערכת לניהול האבטחה של כל סוכני […] The post עומר אדם ואסף רפפורט משקיעים בסטארטאפ שנחשף היום עם 100 מיליון דולר גיוסים appeared first on גיקטיים.

כשאנחנו מפעילים סוכני AI, שיחות בעלות קונטקסט רחב נתקלות בחומת זיכרון – מצב שבו זיכרון ה-GPU הופך לצוואר בקבוק ומגביל את נפח החישוב. זה נכון במיוחד בשיחות שנמשכות שבוע, לדוגמה, במהלכן אנחנו עוזבים וחוזרים ומערבבים פרומפטים בנושאים אחרים. אז איך אפשר לשפר את יכולת ניצול הזיכרון והאחסון של מודלי שפה, בלי לגעת בחומרה? על זה […] The post מה זה KV Cache ואיך הוא שובר את חומת הזיכרון של סוכני AI? appeared first on גיקטיים.

השואב השוטף Tineco S9 Scientist מציע חוויית ניקיון חכמה עם חיווי קולי בעברית, עוצמת שאיבה מרשימה וניהול סוללה יעיל במיוחד. הביקורת המלאה לפניכם הפוסט Tineco S9 Scientist: כל היתרונות והחסרונות הופיע ראשון בג'ירפה

גוגל ואפל נהנות כיום מיתרון משמעותי במרוץ הבינה המלאכותית: השליטה שלהן במיליארדי סמארטפונים ברחבי העולם. כך סבורה הנציבות האירופית, שפועלת כעת להגביל את ההשפעה של שתי החברות על עתיד עוזרי הבינה המלאכותית. במשך שנים שלטו אפל וגוגל בשוק הסמארטפונים, וכיום פועלים בעולם כ-5 מיליארד מכשירי iPhone ואנדרואיד פעילים, לפי חברת המחקר Omdia. במקביל, ככל שהבינה המלאכותית הופכת לנפוצה ומתקדמת יותר, שתי ענקיות הטכנולוגיה משדרגות את העוזרים האישיים שלהן – ג'מיני של גוגל וסירי של אפל – כך שיוכלו לבצע פעולות עבור המשתמשים, ולא רק לענות על שאלות. אולם הנציבות האירופית מעוניינת שגם עוזרי AI של חברות אחרות יקבלו נוכחות שווה במכשירי הסמארטפון. במסגרת חוק השווקים הדיגיטליים (DMA) שנכנס לתוקף באיחוד האירופי בשנת 2023, דורשת הנציבות מגוגל לאפשר לעוזרי בינה מלאכותית מתחרים גישה רחבה יותר למערכת ההפעלה אנדרואיד עד יולי 2027. לדברי הנציבות, המהלך נועד ליצור תחרות הוגנת יותר במרוץ הבינה המלאכותית. לפי Omdia, כ-427 מיליון מכשירי iPhone ואנדרואיד הנמצאים בשימוש באיחוד האירופי יהיו כפופים לדרישות החדשות. גוגל ואפל: פתיחת המערכות מסכנת את פרטיות המשתמשים גוגל ואפל מתנגדות לדרישות החדשות וטוענות, כי פתיחת מערכות ההפעלה לעוזרי AI חיצוניים עלולה ליצור סיכוני אבטחה ופרטיות חמורים. בחודש יוני הודיעה אפל כי לא תשיק באיחוד האירופי את גרסת ה-AI חדשה של סירי עבור מכשירי iPhone ו-iPad בשל דרישות חוק ה-DMA. גם מומחי אבטחה מסכימים, כי מתן גישה עמוקה למערכות ההפעלה עלול להוות סיכון, אך חלקם מטילים ספק בכך שדאגה לפרטיות היא הסיבה העיקרית להתנגדות של גוגל. "קשה לקבל את טענותיהן של חברות הטכנולוגיה כפשוטן. צריך לשאול עד כמה הן באמת דאגו לפרטיות המשתמשים לפני שהתקבלו החלטות שפוגעות באינטרסים שלהן", אמרה קאלי שרודר, היועצת המשפטית הבכירה ומנהלת תוכנית הבינה המלאכותית וזכויות האדם בארגון Electronic Privacy Information Center בריאיון ל-CNN. פתיחת אנדרואיד לעוזרי AI מתחרים בהודעה שפרסמה הנציבות האירופית בשבוע שעבר נאמר, כי משתמשי אנדרואיד באירופה צריכים ליהנות ממבחר רחב ועשיר יותר של שירותי בינה מלאכותית ומנועי חיפוש. לפי התוכנית, משתמשים יוכלו להפעיל עוזרי AI של חברות אחרות באמצעות פקודות קוליות, ולאפשר להם לבצע פעולות באפליקציות בדיוק כפי שעושה כיום ג'מיני. בנוסף, דורשת הנציבות מגוגל לשתף נתוני חיפוש עם מנועי חיפוש וצ'אטבוטים מתחרים, כדי שגם הם יוכלו להציע חוויית שימוש הדומה לזו של Google Search. על פי ההנחיות החדשות, גוגל תידרש להתחיל לשתף את נתוני החיפוש כבר בינואר הקרוב. גוגל: "מדובר בסיכון ביטחוני" נשיא גוגל ואלפבית לעניינים גלובליים, קנט ווקר, טען כי הדרישות החדשות יאלצו את אנדרואיד להעניק לאפליקציות חיצוניות הרשאות רגישות במיוחד, דבר שעלול לפגוע באבטחת המשתמשים. לדבריו, שיתוף נתוני החיפוש גם "יחליש את פרטיות האזרחים, יסכן סודות מסחריים ואף עלול לפגוע בביטחון הלאומי." גם נשיא חטיבת אנדרואיד בגוגל, סמיר סמאט, כתב ברשת X, כי הנציבות האירופית "צועדת בכיוון הלא נכון", והוסיף, שמשתמשי אנדרואיד יכולים כבר כיום לבחור עוזר AI אחר כברירת מחדל דרך הגדרות המכשיר. אפל הציגה טענות דומות והזהירה, כי דרישות האיחוד האירופי יחייבו אותה "להעניק לכל עוזר וירטואלי גישה ישירה למידע הפרטי של המשתמשים". לדברי החברה, היא הציעה לנציבות פתרונות חלופיים שנדחו, אך תמשיך לעבוד עם הרגולטורים בניסיון להגיע להסכמות. מנגד, דובר הנציבות האירופית מסר, כי חברות הענק, המוגדרות במסגרת ה-DMA כ"שומרי סף" (Gatekeepers), עדיין יכולות ליישם מנגנוני אבטחה, פרטיות ושלמות מערכת שיגנו על המשתמשים. האם OpenAI עשויה להיות המרוויחה הגדולה? אכיפת חוק השווקים הדיגיטליים עשויה גם להפחית את השליטה של אפל וגוגל במערכות ההפעלה שלהן ולחזק את מעמדן של חברות אחרות. לפי Omdia, אפליקציית ChatGPT כבר מותקנת בכ-30% מהסמארטפונים באיחוד האירופי, והרגולציה החדשה עשויה להעניק ל-OpenAI יתרון נוסף. פרטיות בעידן הבינה המלאכותית הדרישות החדשות של האיחוד האירופי מעלות גם שאלות יסוד בנוגע לפרטיות בעידן ה-AI. לדברי מומחים, אם אפליקציות יקבלו גישה עמוקה מדי למערכות ההפעלה ללא הגנות מתאימות, הן עלולות לאסוף מידע אישי מהמכשיר מבלי שהמשתמש יהיה מודע לכך. ומה יקרה אם עוזר AI יטעה? ההשלכות עלולות להיות משמעותיות אם יש לו גישה להודעות, למיקום, למסך המכשיר ואף למיקרופון. "עוזר כזה עלול להשתמש בהרשאות שהמשתמש העניק לו כדי לבצע פעולות שהמשתמש כלל לא התכוון אליהן", אמר מייקל סטוקס, סגן נשיא בכיר לטכנולוגיות מתקדמות בחברת Veilant. גוגל מציינת כי אם יינתנו הרשאות כאלה, יצרניות הסמארטפונים – כמו סמסונג – יהיו אלו שיצטרכו לאשר ולפקח על השימוש בהן. לדברי המומחים, כמעט כל קפיצה טכנולוגית משמעותית דרשה בעבר ויתור מסוים על פרטיות, למשל מתן גישה למיקום לצורך קבלת המלצות מדויקות יותר. אולם במקרה של מערכות בינה מלאכותית, האתגר גדול יותר, משום שהן מאומנות על כמויות עצומות של מידע שנאסף מהאינטרנט, ולעיתים גם מידע אישי של משתמשים – מבלי שהם מודעים לכך. "אנחנו צריכים גם לוודא שהמשתמשים מבינים את הסיכונים שהם לוקחים כשהם משתמשים במערכות AI", מסכמת שרודר. "ובתחום הזה, עדיין יש לנו הרבה פערים להשלים." הפוסט האיחוד האירופי מול גוגל ואפל: הקרב על עתיד עוזרי ה-AI בסמארטפונים הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

תגידו לי אם זה מוכר: סטארט-אפ ישראלי עם מוצר בשל וטכנולוגיה מוכחת יוצא לגייס משקיעים בסן פרנסיסקו, בזמן שחברת בנייה גרמנית בשווי עשרות מיליארדי דולרים מחפשת בדיוק את מה שיש לו. המשקיעים שלה מוכנים להשקיע. החברה הישראלית בכלל לא יודעת שהם קיימים. זו לא אנקדוטה. כך נראית החמצה שיטתית. בהקשר למקרה המסוים – ענף הבנייה האירופי שאחראי לכ-10% מהפעילות הכלכלית של האיחוד האירופי ומעסיק למעלה מ-15 מיליון עובדים – הוא אחד המגזרים הכלכליים הגדולים ביבשת. רבות מחברות הבנייה הפרטיות הגדולות בעולם VINCI, ACS, Hochtief, Skanska, הן אירופיות. רגולציה מחמירה בתחום הקיימות, מחסור בכוח אדם והצורך להעלות את הפריון דוחפים את הענף להשקיע בקצב חסר תקדים בפתרונות טכנולוגיים. תאגידי ענק עם תקציבי השקעה ופיתוח משמעותיים מקימים זרועות ייעודיות לאיתור ואימוץ פתרונות חדשים. אבל אלו הישראלים לא מגיעים לשם. נכון, האקלים הדיפלומטי באירופה מורכב, אבל זו לא התמונה המלאה. בזמן שהדיפלומטיה מתקשה, השוק הפרטי ממשיך לעבוד. חברת בנייה שצריכה לקצר לוחות זמנים ולעמוד ביעדי קיימות לא שואלת אם הטכנולוגיה ישראלית. היא שואלת אם היא פותרת את הבעיה שלה אלא ש-אירופה היא רק דוגמה אחת. בזמן שסטארט-אפים ישראליים מכוונים כמעט אוטומטית לארצות הברית, מוקדי קבלת החלטות והשקעה נפתחים במקביל לא רק באירופה, אלא באסיה ובזירות נוספות בעולם. ואנחנו פשוט לא שם. ישראל מפתחת טכנולוגיות שמבוקשות כמעט בכל שוק תעשייתי מתקדם. אבל ברוב המקרים הן לא מגיעות למוקדי קבלת ההחלטות שבהם הן אמורות להיבחן. בענפים כמו בנייה ותשתיות, שבהם החלטות מתקבלות דרך רכש, פיילוטים ושיתופי פעולה עם חברות ענק, היעדר נוכחות הוא חסם לא פחות מהיעדר יכולת. טכנולוגיה שלא נבחנת מול לקוח גלובלי בפועל, לא באמת נכנסת לשוק. ואת זה אסור לתלות בפוליטיקה. נכון, האקלים הדיפלומטי באירופה מורכב, אבל זו לא התמונה המלאה. בזמן שהדיפלומטיה מתקשה, השוק הפרטי ממשיך לעבוד. חברת בנייה שצריכה לקצר לוחות זמנים ולעמוד ביעדי קיימות לא שואלת אם הטכנולוגיה ישראלית. היא שואלת אם היא פותרת את הבעיה שלה. תערוכת הקונסטרקשן-טש שהישראלים לא מודעים לה מספיק. CSC. צילום: CSC בישראל – מתמקדים בשלב ההקמה ושוכחים את מה שבא אחריו אז אם זו לא הטכנולוגיה, ולא הפוליטיקה, מה כן? האקוסיסטם הישראלי. אנחנו רגילים לחשוב על עצמנו כאומת הסטארט-אפ, חוגגים כל גיוס הון, מצלמים כל אקזיט. אבל מתמקדים בשלב ההקמה ושוכחים את מה שבא אחריו. אף אחד לא רואה כחלק מתפקידו למפות באופן שוטף את ההזדמנויות הגלובליות, להנגיש אותן ליזמים, ליידע אילו תחרויות מתקיימות, אילו תכניות האצה פתוחות, אילו קרנות זרות מחפשות השקעה, ולוודא שהחברות הישראליות נמצאות במקום הנכון בזמן הנכון. כל אחד מניח שמישהו אחר כבר עושה את זה. בפועל, אין בעל בית. לאחרונה נתקלתי בדוגמה שממחישה עד כמה הפער עמוק. רק חברה ישראלית אחת הכירה מראש את אחת מתחרויות הקונסטרקשן-טק הגדולות בעולם – Construction Startup Competition (CSC). מספיק היה לעדכן כמה חברות על ההזדמנות הזו. מספר המועמדויות הישראליות גדל פי חמישה. זה לא קרה כי הופיעו פתאום עוד חברות טובות. זה קרה כי מישהו פשוט דאג שהן ידעו שההזדמנות קיימת וטרח להגיד להן: יש לכן במה – לכו תעמדו עליה! וזה לא אמור להיות חריג. זה אמור להיות סטנדרט. בכנסים ובתערוכות הגדולות בתחום, גרמניה שולחת משלחות. הולנד שולחת משלחות. פינלנד ודרום קוריאה שולחות משלחות. ישראל מגיעה לעיתים, באופן לא מתואם. שם בדיוק נסגרים שיתופי פעולה, נולדות השקעות ונחתמים פיילוטים עם חברות הבנייה הגדולות בעולם. הנוכחות הישראלית המקרית היא לא אסטרטגיה. היא מחדל. מה שחסר הוא גשרים, לא גאונות. ישראל אינה זקוקה לעוד רעיונות טובים. היא זקוקה ליותר נוכחות בזירות שבהן נבנים שיתופי הפעולה של המחר. זה מחייב שינוי תפישה. לא להמתין שהעולם יגיע אלינו, אלא להיות שם כשהוא מחפש. כל פלטפורמה בינלאומית שבה סטארט-אפ ישראלי נוכח היא עוד אבן בגשר הזה. השאלה כבר אינה האם לישראל יש מה להציע. בעולם גלובלי, מה שלא פוגש שוק, לא הופך להשפעה. משקיעים בינלאומיים לא מגיעים לישראל מעצמם. הם מגיעים כי ראו אותנו על במה. ומי שלא עולה לבמה, לא יכול להתפלא כשמחיאות הכפיים הולכות לאחרים. כותב המאמר הוא מייסד המרכז הישראלי לטכנולוגיות בנייה (ICCT) ו-Global Construction Tech הפוסט ישראל לא מפסידה לאירופה – היא פשוט לא מגיעה למשחק הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

זאת חתיכת נפילה. ספורטאית של Red Bull שברה שיא עולם לאחר ששחזרה במציאות את קפיצת ה-"Leap of Faith" האייקונית מסדרת Assassin's Creed. לילו רואל, פריראנרית מקצועית, פעלולנית וספורטאית של Red Bull, קפצה מגובה מסחרר של 18.2 מטרים אל תוך ערימת חציר ענקית, ובכך קבעה שיא עולם חדש לקפיצה הגבוהה ביותר לערימת חציר. לשם …

אחד הפרוייקטים המעניינים של המותג מגיע לסופו

כנס Geektime Code 2026 נפתח הבוקר (ב') עם הרצאת פתיחה של עמירם שחר, מייסד ומנכ"ל היוניקורן הישראלי Upwind Security. שחר עלה לבמה ודיבר על אחד הנושאים החמים של התקופה – הסיכונים והיתרונות של כלי AI בעולמות הסייבר. "ה-AI משנה את חוקי הפיזיקה" "ה-AI ממש שינה את חוקי הפיזיקה", הכריז שחר על הבמה, כשהוא מתייחס לזינוק […] The post "במקום שבו ה-AI פוגש סייבר יש הזדמנויות מטורפות" appeared first on גיקטיים.

בשלב הזה סביר להניח שכולכם כבר משתמשים באייג'נטים, אבל בכנס Geektime Code 2026 שנערך היום (ב') בגני התערוכה בתל אביב עם למעלה מ-1,500 מפתחות ומפתחים, לשרה גרניט מ-Intel הייתה שאלה פשוטה: אתם באמת יודעים מה האייג'נטים שלכם עושים בשתיים בלילה? כי זה עלול לעלות לכם ביוקר. הטעות שעולה במיליוני טוקנים גרניט הסבירה מעל הבמה שבסופו […] The post איך מונעים מהאייג'נט לשרוף לכם את הכסף? appeared first on גיקטיים.

לא ברור מדוע החברה החליטה לשנות את השם של הכלי הכי מתקדם וכנראה גם הכי פופולרי שלה, אבל זה כנראה ליישר שם עם המותג הראשי

חברת הבינה המלאכותית הסינית Moonshot AI ממשיכה לעורר עניין בתעשיית השבבים, לאחר שחשפה כי מודל השפה החדש שלה, Kimi K3, הצליח להשלים תכנון אוטונומי של שבב ייעודי בתוך 48 שעות בלבד – תוך שימוש בשרשרת כלי EDA בקוד פתוח וללא תוכנות מסחריות של Cadence או Synopsys. לפי החברה, מדובר בהדגמת יכולת (Proof of Concept) שנועדה […]

מחקר חדש של בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד מדרג את אוניברסיטת בן-גוריון בנגב במקום השלישי בעולם, מחוץ לארצות הברית, בסיכויי בוגריה להקים חברות "יוניקורן" – חברות טכנולוגיה פרטיות בשווי של יותר ממיליארד דולר. מבין כלל המוסדות האקדמיים בישראל, דורגה אוניברסיטת בן-גוריון במקום הראשון. המחקר, שנערך על ידי פרופ' איליה סטרבולאייב ויוזמת ההון סיכון של […]

"הקמת דאטה סנטר היא לא רק אתגר הנדסי וטכנולוגי, אלא שהיא גם – ולא פחות חשוב – אתגר תפעולי פיננסי. דאטה סנטר הוא לא רק נכס, אלא שרשרת התחייבויות פיננסיות, הוא תשתית אסטרטגית, שעליה נשענת הכלכלה הדיגיטלית", כך אמרו ענת קירשנבוים, מנהלת תחום פתרונות אשראי, ואורן ישראלי, מנהל תחום ביטוחי קבלנים – שניהם מ-איאון ישראל. השניים דיברו בחלקו הראשון של כנס "דאטה סנטר וענן לכל" ו"אינפוסק 2026". הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים באחרונה באולם אירועים לאגו בראשון לציון והנחה אותו דן ארנרייך, יועץ ומרצה לאבטחת מידע למערכות תפעוליות. נושא הרצאתם היה "אקו-סיסטם התשתיות הדיגיטליות 2030: מתכנון והקמה ועד הגנה והמשכיות", במסגרתה הם הציגו גישה מוכללת לאתגרי התפעול. איאון (Aon) היא חברת הברוקרים הגדולה בעולם בתחום ניהול סיכונים בביטוח וביטוח משנה. היא מונה יותר מ-60 אלף עובדים ונמנית על רשימת ה-Fortune 500. איך מנהלים את הסיכונים בהקמתם ותפעולם? דאטה סנטרים. צילום: Shutterstock ניהול סיכונים כמנוע צמיחה לדברי קירשנבוים וישראלי, "המגמה המרכזית בעולם הדאטה סנטר היא צמיחה מואצת. מגמה זו מביאה עימה מורכבות: הצריכה ההולכת וגדלה של רכיבי AI יוצרת כמה אתגרים חדשים: גידול משמעותי בצריכת חשמל, עיכוב בזמני האספקה, קושי בהגעה לשוק בזמן (TTM), לחצים טכנולוגיים והנדסיים, זאת לצד הצורך במימון, הלימה לרגולציות ומענה הגנה בסייבר". "השאלה אינה 'האם קיים סיכון?' אלא 'כיצד מנהלים את הסיכון?'", אמרו קירשנבוים וישראלי. "פה נכנס לתמונה הערך שלנו: חיבור וניהול הסיכונים בעולמות הביטוח ושוק ההון, תוך הענקת ודאות ללקוחות". לדבריהם, "ניהול סיכונים לאורך מחזור חיי הדאטה סנטר – מ-תכנונו, הקמתו ועד העלאתו לייצור ולאחר מכן התפעול שלו – הוא מסע ארוך ומאתגר". הם הוסיפו כי, "בעולם הביטוח של פרויקטי דאטה סנטר חל שינוי: בעבר היה נהוג לרכוש פוליסות נפרדות עבור שלבי הפרויקט, וכיום מתפתחת גישה מוכללת המביטה על מחזור החיים המלא של הדאטה סנטר כמכלול אחד. גישה זו מאפשרת ליצור רציפות ביטוחית, לצמצם פערי כיסוי, לשפר את ניהול התביעות ולהתאים את ההגנה לצורכי הפרויקט לאורך זמן". השניים הציגו את האסטרטגייה לבניית מודל מוכלל של ניהול סיכונים, ביטוח ופתרונות מימון כבר משלבי הייזום והתכנון. "אסטרטגיה זו לא רק מייצרת הגנה מפני אירועים בלתי צפויים, אלא גם מהווה מנוע ליצירת יתרון תחרותי ולהגברת הוודאות העסקית עבור כלל השותפים בפרויקט – היזמים, הבנקים, הגופים המממנים, המשקיעים ולקוחות הקצה". קירשנבוים וישראלי הציגו את היצע פתרונות הביטוח של החברה, ביניהם תוכנית הביטוח הייעודית לדאטה סנטרים שלה, DCLP (ר"ת Data Center Lifecycle Insurance Program), המציעה גיבוי כספי ביטוחי של עד 3.5 מיליארד דולר לפרויקט. "התוכנית מציעה מסגרת ביטוחית אחודה המלווה את הפרויקט לאורך כל מחזור חייו ומספקת מענה מובנה למגוון היבטים. אנו מסייעים ליזמים, למשקיעים ולמפעילים להפחית סיכונים ולהבטיח ביצועים ארוכי טווח", הסבירו השניים. "הצלחת פרויקטי דאטה סנטר", סיכמו קירשנבוים וישראלי, "לא תיקבע רק לפי איכות התכנון ההנדסי או עוצמת המחשוב – אלא ביכולת לנהל באופן מושכל את מכלול הסיכונים לאורך חיי הפרויקט באסטרטגיה אחת כוללת". הפוסט "דאטה סנטר הוא לא רק נכס – אלא שרשרת התחייבויות פיננסיות" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

"המרכיב אשר משנה את התמונה במהפכת הבינה המלאכותית המתחוללת לנגד עינינו הוא המהירות. אם פעם היה איום, והיה זמן למצוא אותו, לתעדף אותו במסגרת כלל הסיכונים והאיומים, ואז לתקן אותו – זה נגמר. לכן, להערכתי, עולם אבטחת המידע וההגנה יהיה יותר מניעתי – כי אין זמן, פשוט אין זמן", כך אמר רון ארבל, מייסד משותף ומנכ"ל אריון סקיוריטי (Aryon Security). ארבל דיבר בפאנל שנושאו "מלחמת אבטחת המידע בסוכני ה-AI", ודן בדרך להכנסת סוכני AI לארגון באופן מאובטח. הפאנל התקיים בשבוע שעבר (ד') במסגרת כנס fintech junction 2026. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך במלון הילטון בתל אביב, עם מאות משתתפים. את הפאנל הנחה דן בנגר, מנכ"ל ומייסד Tego AI. ארבל הוא יוצא יחידת מצו"ב שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר בצבא, שם שירת שבע שנים והשתחרר בדרגת סרן. החברה בראשותו הוקמה לפני יותר משנה, היא גייסה עשרות מיליוני דולרים. החברה מספקת פתרונות מתקדמים להגנה ולמניעת מתקפות סייבר. לדבריו, "מהירות היא הגורם שמשנה הכל. כך, פולקסווגן חוותה מתקפה שבמסגרתה נחשף מידע רגיש. מקור המתקפה היה תצורת ענן שגויה בחברה בת. למרות שענקית כלי הרכב הייתה מוגנת – התיקון ארך זמן". "דוגמה זו", ציין ארבל, "כבר אינה רלוונטית כיום. המתקפה מגיעה חמש דקות אחרי הגעת הפער או החולשה או הפרצה לסביבת הקורבן. פעם מתקפה מורכבת דרשה הרבה ידע, משאבים ואנשים. היום רוב המשאבים הללו כבר לא נדרשים: כל ילד ונער הפועלים לבד עלולים להסב נזק רב". לדברי ארבל, "האיומים בענן משתנים כל הזמן. כך, לפני שלוש-ארבע שנים האתגר היה להשיג נראות. זאת, כי לא ידעו מה קורה בענן. וויז פתרה את הבעיה, שהיום כבר אינה רלוונטית: יש נראות, אבל השאלה היא מה עושים איתה. אנו מאמינים כי הדרך היחידה להתמודד עם איומי סייבר בענן בעולם הבינה המלאכותית הסוכנית היא על בסיס מניעה, לצד אכיפת מדיניות אבטחה לפי הבעיות הקיימות. להערכתנו, זה הכיוון העתידי של התחום". "העתיד לדעתי", סיכם ארבל, "יהיה בכיוון של מניעה ובניית סביבה עם פחות פערי אבטחת מידע – כי אין זמן לתקן אותם בזמן אמת". הפוסט "עולם ההגנה יהיה יותר מניעתי – כי פשוט, אין זמן" הופיע ראשון באנשים ומחשבים - פורטל חדשות היי-טק, מיחשוב, טלקום, טכנולוגיות

גלו את כל חוויות האוכל, הפסטיבלים, והתפריטים הקיציים החדשים בסיבוב קולינרי עשיר, מרענן ומהנה במיוחד בכל רחבי הארץ! הפוסט ביס של אושר: סיבוב קולינרי בין החוויות הכי שוות של הקיץ הופיע ראשון בג'ירפה

מה קורה בבנק הדיגיטלי שהבטיח לחלוק עם הלקוחות כחצי מההכנסות שלו? אחרי שהבטיח השקה "בתחילת 2026", וכבר הספיק להודיע על אקזיט – כעת מודיעה הרוכשת כי היא מוותרת על העסקה. מ-400 מיליון שקל ל"לא משנה" נזכיר כי לקראת סוף שנת 2025 נחשף לראשונה esh, הבנק הדיגיטלי החדש שבין מייסדיו נמצא היזם ניר צוק מ-Palo Alto […] The post התפוצצה עסקת האקזיט של esh של ניר צוק appeared first on גיקטיים.

אחרי שסרטו הקודם, “אופנהיימר“, הרוויח כמעט מיליארד דולר בקופות בתי הקולנוע, הבמאי כריסטופר נולאן החליט לעבד את הסאגה המפורסמת ביותר בהיסטוריה כפרויקט החדש שלו. עם רקורד של הצלחות קולנועיות וחומר מקור של האפוס היווני בן כמעט 3000 השנים, לנולאן לא בדיוק היה שום מקום להיכשל עם “האודיסאה”. וכך, עם ציפיות בשמיים להפוך לסרט הגדול ביותר […] The post שובר קופות: גם אחרי 3000 שנה, “האודיסאה” עדיין כובשת first appeared on מגזין טכנולוגיה ובידור - Gadgety.